היי שמי דוגי אני בן שנתיים והחלטתי לפתוח אתר, טוב נו.. בלוג לא אתר, מה זה משנה עם וורדפרס אפשר לעשות הכל.
ואני לא אמסטף, תצאו קצת מהדעה הקדומה הזו שכל כלב עם לחיים שריריות הוא אמסטף.
אני דוגו ארגנטינו.
את האמת בדרך כלל כלבים לא מקימים אתרים ובטח שלא מקדמים אותם בגוגל, אבל אני כן.
למה החלטתי לפתוח אתר?
כמו כל הסיפורים הפיקנטיים גם הסיפור שלי מתחיל ממצב של מצוקה.
בגיל שנה וחצי בערך (לפי ספירת בני האדם), התחלתי להרגיש שינוי בגופי, נעשיתי שרירי יותר, חסר מנוחה ובעיקר חרמן בצורה בלתי רגילה.
הבעלים שלי שמו רון, אחלה של בחור, חכם, רגיש ואוהב חיות, אבל הבעיה שלו היא שהוא ביישן.
הוא כזה ביישן שמעולם לא הייתה לו חברה ואני מדבר על בחור בן 29.
הוא כל היום מבלה על המחשב וכשאני אומר לו "רון תן לצאת" , הוא אומר לי רגע אני תיכף מוציא אותך. הוא כל היום מבלה באתרי היכרויות ומתקשקש עם בנות, אבל לא מעיז להגיע אל התכלס.
ואז כאשר הוא מוציא אותי החוצה, הוא מוציא אותי עם מחסום פה, שתבינו אין לי בעיה עם רון, יש לי בעיה עם החוק המטומטם של משרד החקלאות שקבע שאני, כן אני דוגי! כלב מסוכן!
למה אתם שואלים? בגלל שאני מסוג דוגה ארגנטינו. פחחח…
אני מציע שמשרד החקלאות ימשיך לעסוק בבדיקת הריסוסים בעגבניות בשטחים חקלאיים במקום לחוקק חוקים כאלה. תתביישו לכם!
מאחר ורון ביישן, הוא אפילו לא מנסה להתקרב לנשים, ואני מה?
יש את מיקה, בוקסרית מולאטית, כוסית שחבל על הזמן! לבעלים שלה קוראים נינה (רוסיה שנראת גם לא רע), בזמנו הייתי מנסה למשוך את רון לעבר מיקה, להחליף איתה מילה משהו, רון היה מנסה להשתלט עלי (וזה כבר הגיע למצב שרון שם לי רצועת חנק) ואני הייתי מחרחר כאילו עוד רגע אני נופח את נשמתי.
נינה (הבעלים של מיקה) היתה קולטת אותנו ונבהלת, חושבת שאני רוצה לקרוע אותה לגזרים או לבלוע אותה בשלמותה (סטייל כיפה אדומה והזאב). מהיכן בא לה הרעיון הזה?
לא פעם כמעט נפחתי את נישמתי בניסיון להגיע אל מיקה הבוקסרית (דרך אגב, לי זה ברור שאם היו נותנים לי דקה אחת עם מיקה בזמן הנכון, היינו מחליפים נוזלים).
אתם צריכים להבין, הייתי במצב של מצוקה, לא ידעתי מה לעשות, לאן לנתב את ההורמונים שמשתוללים בי.
ואז מתוך מעמקים חשוכים של מצוקה וחוסר אונים, צץ לי רעיון גאוני!
איך צץ במוחי רעיון גאוני
זה היה עוד אחר צהריים שגרתי, רון חזר מן העבודה וכהרגלו מייד הלך לבדוק את המחשב ולראות האם יש לו מיילים.
כמו שציינתי, רון פעיל מאוד ברשתות חברתיות ואתרי הכרויות. נתתי לו נביחה "היי רון, יוצאים?" והוא עונה לי "שניה דוגי אני תיכף מוציא אותך" חשבתי לעצמי "כן בטח שניה, דקה, שעה" .
רון הקליק על גלריה של מישהי מקפה דה מרקר ופתאום מה אני רואה?
ראיתי את הפצצה של החיים שלי, כוסית לבנה אמיתית, לא לא אמסטפית! זו הייתה דוגו ארגנטינו כמוני, הייתי נרגש, משולהב ונפעם.
ובדיוק באותו הרגע חשתי תחושה של הארה וגילוי (כנראה כמו שהרגיש ארכימדס ששיחק לו באמבטיה).
הבנתי שמה שטוב לבני האדם יכול להיות טוב גם לנו הכלבים.
רשת חברתית לכלבים
וזה מה שאני הולך להקים כאן.
מאחר ולא כל הכלבים מחוננים כמוני ויודעים לגלוש באינטרנט, החלטתי לקחת על עצמי את התפקיד של שדכן כלבים ולסייע לכל כלב חרמן במצוקה (חכו חכו, מריה תרזה עוד תהיה קטנה עלי).
שימו לב אנשים! האתר הזה מיועד לכם.
למי מיועד האתר הזה
בתחילה יעדתי את האתר הזה לכל חובבי הכלבים באשר הם ולכל מי שמחפש בת זוג או בן זוג לכלבו/תו האהוב/ה. אבל, לאחר זמן מה החלטתי להפוך את האתר, לאתר מידע בנושאי חיות ובעלי חיים.
באתר אכתוב מידע אודות כלבים, טיפים לטיפול בכלבים, מידע אודות הגזעים שונים, חתולים, חיות מחמד אחרות וגם חיות פרא (מבטיח שיהיה מעניין).
אם אתם מחפשים בן או בת זוג לצורך זיווג כלבכם או כלבתכם ואתם מאוד בררניים לגביי הבחירה, באתר תינתן לכם ההזדמנות להציע הצעות לזיווגים שונים בין הכלבים (אתם יכולים להגיב בכתבה המתארת את הגזע המתאים).
יופי אני כבר שומע את חרחוריו הנרגשים של כלבך (או חתולך) שמצפה למצוא את הדייט הבא שלו.
צ'או, הב הב…